קצת עלינו ואיך הכל התחיל

קצינת ביטחון ורב סרן במילואים.

אני בת למשפחה עם הסטוריה מעניינת. סבתי מצד אימי היא דור שמיני בארץ, בת ואחות ללוחמי אצ״ל. גדלתי על סיפורי הגבורה של משפחתי, על האופן שבו הדריך אחיה הגדול של סבתי את חברי האצ״ל על שימוש באקדח, בשקט, בחדר, על פעולות המחתרת למען המדינה שטרם קמה ועל השבי וההגליה של אביה ואחד מאחיה למחנה ״סמבל״ ליד אסמרה שבאפריקה. עוד כשהיו בגולה, נרצח אחד מאחיה של סבתי בישראל לאור פעילותו באצ״ל. סבי ז״ל, ניצול שואה שגדל בוורשה, עלה לארץ באוניית הנשק של האצ״ל ״אלטלנה״ ושניהם נפגשו בירושלים הבירה.

זכורים לי במיוחד שני משפטים מפנקס סיום הלימודים של סבתי משנת 1946, והם עבורי תמצית הציונות: ״טוב עירומה ויחפה במולדת, מאשר בגולה בארמונות לשבת״, ״זכרי כי דם יהודי זורם בעורקינו, דם הדורש כח ועבודה, לטובת העם והמולדת. לכן היי נאמנה לעמך, שפתך ומולדתך״.

ההסטוריה המשפחתית הזו מלווה אותי כל חיי, על ברכיה גדלתי והתחנכתי, והיא מה שעיצב את דמותי והשריש בי את ערכי הציונות, האהבה למדינה והרצון להגן עליה. תמיד ידעתי  שאבחר בשירות משמעותי בצה״ל וכך היה. סיימתי קורס קצינים ושירתתי בקבע מספר שנים. במהלך מלחמת ״חרבות ברזל״ שירתתי מעל 300 ימים במילואים.